ניכור הורי הוא מצב שבו אחד ההורים פועל לנתק את הקשר בין הילד להורה השני בעקבות הליכי גירושין או סכסוך בין בני הזוג. תופעה זו מתרחשת כאשר הורה אחד מתמרן את הילדים וגורם להם להתרחק מההורה השני, לעיתים עד כדי נתק מוחלט. מדובר בתופעה חמורה המשפיעה על כל הצדדים – הילדים, ההורה המנוכר, ולעיתים גם ההורה המנכר – ומצריכה התערבות וטיפול מיידי.
ההשלכות הנפשיות של ניכור הורי:
ההשפעה על הילדים: ילדים החווים ניכור הורי עלולים לסבול מהשלכות נפשיות חמורות, כגון חרדות, דיכאון, בעיות רגשיות, בעיות בזהות ובתחושת השייכות, ואף קשיים במערכות יחסים בעתיד. הילדים הללו עלולים לפתח דפוסים של חשיבה מעוותת כלפי ההורה המנוכר, ובמקרים מסוימים הדבר יכול להוביל לנזק ארוך טווח ביחסים בין הורה וילד, דבר שעשוי ללוות את הילד גם בבגרותו.
ההשפעה על ההורה המנוכר: ההורה שמוצא עצמו מנוכר מילדיו חווה תחושות קשות של תסכול, כאב, ואובדן של מערכת יחסים בסיסית ומשמעותית. במקרים רבים, ההורה המנוכר עלול להרגיש חסר אונים לנוכח ההתערבות השלילית של ההורה השני, מה שעלול להוביל לפגיעה נפשית ולעיתים אף לדיכאון.
הליך גישור כפתרון לתופעת הניכור ההורי: ההורה הטוען לניכור הורי רשאי לפנות להליך גישור, על מנת למנוע התדרדרות והחמרה של הניכור ועל מנת למצוא פתרונות לסיום הניכור בדרכי שלום. היתרון של טיפול בניכור הורי במסגרת הליכי גישור הוא קודם כל החסכון בזמן. אין ספק שכאשר קיים ניכור הורי - הזמן הוא פרמטר חשוב, שכן ככל שהניכור ההורי מתמשך, הנזק הנפשי הן לילד והן להורה המנוכר - גדל. המגשר ימליץ בדרך כלל להתחיל טיפול רגשי לילד ולהורים במקביל להליך הגישור עצמו.
יתרון נוסף בפניה למגשר במקרה של ניכור הורי הוא היכולת של המגשר להיפגש עם כל צד מההורים בנפרד, לשמוע את המניעים בניכור, להסביר את ההשלכות על הילדים ולפרט את ההשלכות העתידיות הן על הילדים, הן על ההורה המנוכר ואפילו על ההורה המנכר (מבחינה רגשית ומבחינה משפטית).
עוד יתרון בפניה להליך גישור על פני בית המשפט הוא כמובן נושא העלויות. בעוד שפניה לבית המשפט מצריכה ייצוג של עו"ד (במרבית המקרים) שעלולה להסתכם בסכומים לא מבוטלים, הליך הגישור זול באופן משמעותי ומאפשר לצדדים לפעול במהירות ומבלי לחשוש להוצאה כלכלית משמעותית.
במקרים קיצוניים, ובמיוחד כאשר אין שיתוף פעולה של ההורה המנכר עם המגשר - יפנה המגשר את הצדדים לבית המשפט על מנת לבקש הטלת סנקציות.
סנקציות משפטיות לנוכח ניכור הורי: בישראל, בית המשפט רואה בחומרה את התופעה של ניכור הורי ומכיר בה כגורם הפוגע בטובת הילד. בהתאם לכך, קיימות מספר סנקציות אפשריות שיכולות להינקט כנגד הורה שמבצע ניכור הורי:
1. קנסות ועונשים כספיים: בית המשפט יכול להטיל על ההורה המנכר קנסות או לחייב אותו בתשלומי פיצויים להורה המנוכר בשל הנזק הנפשי והרגשי שנגרם. כמו כן בית המשפט יכול לקבוע הפחתה או ביטול של תשלומי המזונות בגין ניכור הורי.
2. הגבלת או שלילת הסדרי ראייה להורה המנכר: בית המשפט רשאי לצמצם את הסדרי הראייה של ההורה המנכר, או במקרים חמורים, לשלול מהם לחלוטין את הזכות לפגוש את הילדים.
3. חיוב בהשתתפות בהליך טיפולי: לעיתים יורה בית המשפט על חובת טיפול פסיכולוגי להורה המנכר והילדים, בניסיון לשקם את היחסים ולמנוע החרפה של הניכור. בנוסף, יכול בית המשפט לחייב את הצדדים להשתתף בהליך טיפולי משותף.
4. שינוי משמורת: כאשר מתגלה ניכור הורי, בית המשפט רשאי להורות על שינוי במשמורת הילדים, כך שהילדים יעברו למשמורת ההורה המנוכר. המטרה בכך היא להגן על הקשר בין הילד להורה ולהחזיר את האיזון ביחסים המשפחתיים.
5. הכרזת הקטין כנזקק: במקרים קיצוניים וחמורים של ניכור הורי, בהם שלומו הגופני או הנפשי של הילד נפגע בעקבות מערכת הרסנית של ניכור הורי, או כאשר יתר הכלים של בית המשפט לא ניתנים ליישום, יכול בית המשפט להורות על הקטין כ"נזקק" ובכך לחייב הוצאתו משני בתי ההורים ולהעבירו למרכז טיפולי כלשהו.
איך ניתן להוכיח טענת ניכור הורי: חובת ההוכחה חלה על ההורה שטוען את טענת הניכור. עליו לספק עדויות ברורות על התנהלותו של ההורה השני ועל השפעת התנהגות זו על הקשר עם הילדים. במקרים בהם נטענת טענת ניכור הורי, בתי המשפט נוהגים למנות אפוטרופוס לדין עבור הקטין הרלוונטי - על מנת שייצג את טובת הילד במנותק מעמדות ההורים וכן למנות עובד סוציאלי שייפגש עם הצדדים ויחווה דעתו האם קיים או לא קיים ניכור הורי.
ההורה הטוען לניכור, רשאי להשתמש באמצעים הבאים כדי להוכיח את טענתו:1. עדויות ומסמכים: ניתן להביא עדויות מצד קרובי משפחה, חברים או גורמים נוספים המעידים על הנתק שנוצר בין ההורה המנוכר לילדים.2. חוות דעת מקצועית: מומחים בתחום הטיפול המשפחתי והפסיכולוגי יכולים לספק חוות דעת מקצועית המעידה על קיומו של ניכור הורי ועל השפעתו על הילדים. 3. הפרת הסדרי ראייה: אחת הדרכים השכיחות להוכחת ניכור הורי היא באמצעות תיעוד הפרות מתמשכות של הסדרי הראייה שנקבעו, אם ההורה המנכר מסרב לאפשר לילדים לפגוש את ההורה השני.4. תכתובות: במקרים רבים, תכתובות בין ההורים (כגון הודעות טקסט, מיילים, או הודעות וואטסאפ) יכולות לשמש ראיות, במיוחד אם ניתן להוכיח דרכן את הניסיון של ההורה המנכר לפגוע בקשר בין הילדים להורה המנוכר.
לסיכום, ניכור הורי הוא תופעה הרסנית הן עבור הילדים והן עבור ההורה המנוכר. הוא מוביל לפגיעה נפשית קשה בצדדים המעורבים ומחייב התערבות מהירה. הליך גישור עשוי להיות פתרון מהיר ויעיל בתופעה ביחד עם הליך טיפולי. יחד עם זאת, אם אין שיתוף פעולה של מי מההורים - יש לפנות אל בית המשפט, אשר רואה את הניכור ההורי בחומרה ונוהג להטיל סנקציות חמורות על ההורה הפוגע. טיפול מתאים ושיקום היחסים בין ההורה המנוכר לילדים, בליווי אנשי מקצוע, יכול לסייע בשיקום המערכת המשפחתית ובמניעת נזק ארוך טווח.